COVID-19 בישראל

במכון ויצמן פותח מודל המזהה תחלואה סמויה ביישובים ירוקים

המודל נועד לזהות ולהתריע על תחלואה ביישובים שבהם אין הלימה בין מספר המאושפזים לבין מספר המאומתים כנדבקים בנגיף

קורונה בישראל. צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

מודל נוסף שפיתח פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן נועד לזהות תחלואה סמויה ביישובים ירוקים ולספק התרעה מפני התפרצות מחודשת של המגיפה בהם. כך דיווחה אמש (ד') ענבר טויזר בחדשות ערוץ 12.

המודל נועד לזהות ישובים שבהם אין הלימה בין מספר המאושפזים מקרב תושביהם לבין מספר המאומתים כנדבקים בנגיף. בגדרה למשל, שהוגדרה "ירוקה" על פי תכנית הרמזור, זוהו פי שניים יותר חולים במצב קשה מהצפי המשוער – תשעה חולים במצב בינוני עד קשה מתוך 45 מאומתים שאותרו.

פרופ' סגל מסר, לפי הדיווח, שתחלואה סמויה או חבויה אותרה לפי מודל זה גם בנהריה, בזרזיר, באשקלון, ביבנה, במעלה אדומים ובשדרות.

דוגמה נוספת: בנהריה נמצאו בשבועיים האחרונים 51 מאומתים, בעוד שיעור הבדיקות החיוביות בה היה 1.6%. שילוב של נתונים אלה, יחד עם פרמטרים נוספים שהוכנסו למודל המתמטי, העלה שאמורים היו להיות בנהריה ארבעה חולים במצב קשה, כשבפועל  הוברר שהיו 12.  מכאן הסיק פרופ' סגל שיש בה תחלואה חבויה.

נושאים קשורים:  פרופ' ערן סגל,  חדשות,  קורונה,  תחלואה חבויה,  ערים ירוקות
תגובות