קורונה בישראל

מסמך משרד הבריאות חושף: רק 50 מכונות הנשמה יושארו במחסני החירום

עד כה חולקו לבתי החולים הכלליים 192 מכונות הנשמה ו-95 מוניטורים | הביקוש העולמי למכונות הנשמה הקפיץ את מחירן ל-70 אלף דולר ליחידה

ציוד הנשמה בחדר מיון. צילום אילוסטרציה

סיכום דיון שהתנהל במשרד הבריאות בתחילת השבוע (א', 22.3) ועסק ברמת המלאים של מכונות הנשמה ומוניטורים מבהיר כי עד כה חולקו לבתי החולים הכלליים 192 מכונות הנשמה ו-95 מוניטורים ובמחסן החירום "יושארו 50 מכונות למונשמים על מנת לניידן בשעת הצורך".

בדיון שהתנהל במשרד סמנכ"ל בכיר לתכנון, פיתוח ובינוי במוסדות הרפואה, בהשתתפות ד"ר ורד עזרא ראש חטיבת רפואה, ד"ר סיגל ליברנט ראש אגף רפואה בשירותי בריאות כללית, רן אדלשטיין ראש מערך לוגיסטיקה לשעת חירום ואבי בן-זקן סמנכ"ל וראש מנהל התכנון במשרד הבריאות שגם חתם על המסמך, נאמר: "לאור ריבוי התחלואה במרכז הארץ ורמת המלאים, פורטה חלוקת מנשמים נוספים לבתי החולים הכלליים: עשרה לבית החולים הרצוג, 30 ל'שיבא', 34 ל'השרון'. חלוקה זו תבוצע בהתאם".

עד כה חולקו לפי אותו סיכום-דיון: ל"איכילוב" - 20 מכונות הנשמה ועשרה מוניטורים מתוך מלאי החירום; ל"אסף הרופא" - שמונה מנשמים וחמישה מוניטורים, ל"אסותא אשדוד" - 8 ו-4 בהתאמה, ל"בני ציון" - 5 ו-2, ל"ברזילי" - 6 ו-4, ל"הדסה עין כרם" - 20 ו-10, ל"הלל יפה" - חמישה מנשמים ושני מוניטורים, ל"העמק" - 15 ו-8, ל"וולפסון" - 10 ו-5, ל"יוספטל" - רק שתי מכונות הנשמה (0 מוניטורים), ל"כרמל" - 5 ו-2 בהתאמה, ל"לניאדו" - 5 ו-2 , ל"מאיר" - 8 ו-5, ל"מעייני הישועה" - 5 ו-2 , ל"גליל-נהריה" - 5 ו-3, לבית החולים האיטלקי בנצרת - 2 ו-2, לבית החולים האנגלי - 5 ו-3, ל"סורוקה" - 10 ו-5, ל"פוריה" - 5 ו-3, ל"קפלן" - 10 ו-5, ל"זיו" - 5 ו-3, לרמב"ם - 10 ו-5, ל"שיבא" - 8 (0 מוניטורים), ל"שערי צדק" - 10 ו-5.

לא סופקו מכשירים אלה, לפי אותו מסמך, לבית החולים אל-מוקסד במזרח ירושלים, למרכז הגריאטרי דורות, ל"הדסה הר הצופים", למרכז הגריאטרי בראשון לציון, לבית החולים הצרפתי בנצרת, לסנט. גו'הן במזרח ירושלים, ל"פלימן" בחיפה, ל"שוהם", ל"שמואל הרופא" ול"שניידר".

בעיית מכונות ההנשמה סבוכה במיוחד משום שבמדינות רבות בעולם קיים בהן מחסור חמור וחרף מאמצי רכש שנעשים עתה, קשה להשיגן. לפי דיווח בערוץ 12 למשל, מתנהלת תחרות פרועה על רכישת מכונות ההנשמה במיוחד בין סעודיה לארה"ב והיצרנים מנצלים את המצב כדי להקפיץ את מחיריהן וליצור תחרות חריפה עוד יותר.

לפני שפרץ משבר הקורונה, מחירה של מכונת הנשמה היה סביב 20 אלף דולר ליחידה ועתה נדרשות מערכות הבריאות שמזמינות אותן בדחיפות לשלם על כל מכשיר שכזה 70 אלף דולר ובמסגרת התחרות המדינות העשירות מוכנות לשלם אף הרבה יותר כדי להניח את ידן על המערכות החיוניות הללו.

אתמול מינה ראש הממשלה את ראש המוסד כדי לקדם את הרכש הרפואי הדחוף לצד מנכ"ל משרד הביטחון. למאמצי הרכש צורפו גורמים נוספים וגם התעשיות הבטחוניות נקראו לבחון אפשרות של ייצור עצמי של מנשמים.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  מכשירי הנשמה,  ד"ר סיגל ליברנט,  בתי חולים,  מנשמים,  קורונה,  ציוד רפואי
תגובות
 

מסוק של ארמניה הגיע לבית החולים הצהלי שהוקם בספיטק , אחת הערים שנפגעו ברעידת האדמה הגדולה שפקדה את ארמניה בשנת 1988. המסוק נועד להעברת פצוע קשה שנלכד מתחת להריסות והיה זקוק לטיפול בכליה מלאכותית בשל המשקל שהיה לכוד מתחתיו שגרם נזק לשרירים בדקקנו כי אכן נמצא בעיר הבירה באחד מבתי החולים. מחלקה העוסקת בדיאליזה. בשל מזג אוויר קשה ודרכים משובשות הוחלט על העברה בהיטס. בבית החולים אליו הגעתי עם הפצוע הראו לו רופאי מחלקת הכליה את הציוד שעמד לרשותם . אכן , ציוד מרשים שהתקבל כתרומה מכל רחבי העולם . אלא שמאות מכונות הכליה המלאכותית עמדו באולם גדול , מכוסות בסדינים . למכונות הללו לא נמצא שימוש מאחר והמכשיר עצמו אינו יכול לפעול ללא צוות מתאים ומערכת של סינון מים , אספקת חשמל רציפה ועוד מאות פריטים חשובים שאינם מגיעים מבית החרושת לכליות .
מדברים על הצורך במכשירי הנשמה . כביכול זה מכשיר דמוי מקרר חשמלי או תנור חימום שיש לחבר אותו לשקע בקיר ולקרוא את הוראות ההפעלה . ניסיונות שהיו בעת מלחמת המפרץ בו היה חשש כבד מפגיעה באוכלוסייה בשל לוחמת גזים העלו פתרונות שונים שלא אחד מהם עמד במבחן . הציעו גדנעים שינשימו בעזרת בלון הנשמה , הביאו מכשיר המסוגל להנשים בבת אחת מספר חולים, המכשיר העלה עשן כבר בניסוי הראשון שנערך.
במגפת שיתוק הילדים הגדולה בשנות ה 30 של המאה שעברה הונשמו עשרות חולים באמצאה החדשה של ריאת ברזל , המונשם היה נמצא בתוך צינור באורך גופו , ראשו היה מחוץ לצינור ושנוי הלחץ בתוך הצינור הרימו את בית החזה ואפשרו את כניסת האוויר לראה שהייתה משותקת עקב הפגיעה. לצורך כך היה הכרח באולמות ענקיים , בצוות שיכול להשגיח על תקינות המכונות ולאפשר סיעוד לחולים , החלפת מצעים , האכלה וניקוי הפרשות. מספר ראות הברזל לא היה הגורם שהגביל את היכולת הטיפולית ,אלא האפשרות להביא צוות מיומן ומאומן לטפל . בהשוואה לראת הברזל, מכשירי ההנשמה החדישים הרבה יותר מתוחכמים , הם מחייבים ידע נרחב בפיזיולוגיה של הריאה , הבנה לעומק של מנגנון הפעולה של המכשיר , אספקה סדירה של חשמל וחמצן וגזים נוספים .
מכשיר ההנשמה המודרני ,הן הפשוט והן המורכב יהא יעיל רק במידה ויופעל על ידי צוות , צוות הפועל סביב השעון , צוות אשר לרשותו תרופות מתאימות , אמצעי שאיבה , מכשירי ניטור ומעבדה המאפשרת תגובה מהירה. רופאים ואחיות היכולים לגמול בהדרגה את החולה מתלות במכונה ולדעת מתי חייבים להתערב ולהעלות את החולה על מכשיר ההנשמה .
בבתי החולים סובבים בעלי מקצוע שעברו הכשרה להיות "טכנאי הנשמה " הם אלה הדואגים לציוד התקין , לחיטוי , לתיקון ואף יודעים לייעץ לרופאים מה הדרך הטובה לגבי מכשיר . הם אלה המקבלים מכשיר לאחר שהחולה אינו זקוק לו ומכינים אותו לפעם הבאה.
לכן , הדיבורים על 1000 מכשירים הם זריית חול. מכשירים יפעלו רק אם ירכשו אותם בהתאם ליכולת ההפעלה שלהם . ואת היכולת הזו לא ניתן להכין במהירות , את ההשקעה יש לתעל לכיוון הכשרה והכנה של צוותים ולהכין עמדות עבודה עבורם , עמדת עבודה זו המיטה המיוחדת , מערכת הניטור , תאורה , חשמל , אפשרות בידוד של חולה מזוהם וזו רק תחילת הרשימה .
אם כל אלה לא קימים , המכשירים יעמדו כמו בבית החולים בארמניה , מכוסים סדין לשמירה מהאבק המצטבר. אבל , המספר 1000 מכשירים עשוי לנסוך בטחון בקהל וכמובן במקבלי ההחלטות!

25.03.2020, 19:23

יואל, אין כמוך. כל מילה מדוייקת וחדה.

אנונימי/ת
25.03.2020, 19:51

אין מנשמים
אבל אפשר להתרחץ במטוס עם המקלחת של שרה במיליארד ש״ח